רשם של בית המשפט המחוזי דחה בקשה לפטור מעירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. הרשם קבע בהחלטתו כי העירבון יופקד עד ליום מסוים, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה ללא הודעה נוספת. על החלטה זו של הרשם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, ובד בבד הוגשה בקשה להאריך את המועד להפקדת העירבון עד למתן פסק דין בערעור. האם ראוי שהרשם ידחה את הבקשה להארכת מועד, וככל שלא יופקד העירבון ידחה גם את הערעור? או שמא ראוי להיעתר לבקשה להארכת מועד?
