בר”ע על פסק דינו של ביהמ”ש למשפחה לפיו אין בידה של המבקשת להעניק מענה לצרכיו הבסיסיים לבנם הקטין של המבקשת והמשיב ויש להוציאו מהבית. לטענת המבקשת, היה על ביהמ”ש להעניק לה הזדמנות להוכיח את כשרותה ההורית ולממש תכניות טיפול בקהילה טרם הקביעה כי אין מנוס מהוצאת הקטין למסגרת חוץ ביתית.. הבקשה נדחתה, נקבע כי הבטחת התפתחותו התקינה וטובתו של הקטין, מחייבת את הוצאתו למסגרת חוץ ביתית. לפיכך, בצדק לא התערב בית המשפט המחוזי בקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה שלפיהן יש להכריז על הקטין כנזקק ולהוציאו למסגרת חוץ ביתית לתקופה בת שנה. קיים שיפור ניכר במצב הקטין מאז קליטתו בפנימייה, וברצונו להישאר שם.