במקרה שלפנינו, העותר המגדיר את עצמו כ”גבר סיסג’נדר שונה מגדרית”, התגייס לצה”ל וביקש שיותר לו לא להסתפר. צה”ל לא קיבל את בקשתו. לטענת העותר, הכללים הצבאיים לגבי תספורת אינם שוויוניים בין גברים לנשים. העתירה נדחתה, נקבע כי הזכות לשוויון – כיתר זכויות היסוד, איננה זכות מוחלטת. שוויון אין משמעו זהות מוחלטת, וכאשר ישנם הבדלים רלוונטיים, ההבחנות הנגזרות מהם אינן מהוות פגיעה בשוויון. החלטות ביחס לכללי ההופעה של חיילים וחיילות בצה”ל, הן בליבת שיקול הדעת של גורמי הצבא. בית המשפט קבע כי הפגיעה הספציפית בעותר אינה מצדיקה את המסקנה לפיה הצבא פועל באופן בלתי סביר או באופן שאינו מידתי.
