מדובר בשתי מגבלות: (1) על נטילת האבר והשתלתו להיעשות על-פי הדין החל באותה מדינה; ו – (2) על ההשתלה להיעשות בהתאם להוראות החוק הישראלי האוסר על מתן או קבלת תמורה בעבור אבר להשתלה. נקבע כי הלב אינו מסוגל להישאר אדיש לידיעה על החולים הרבים אשר מחכים תקופות ממושכות למציאת אבר מתאים. יחד עם זאת, קיים חשש הן במישור העקרוני – בעצם הרעיון של יצירת ״שוק אברים״ והן מישור המעשי - באפשרות כי ינוצלו על-ידי גורמים אחרים שירוויחו על חשבונם, או כי הסכמתם ל״תרומה״ לא תהיה חופשית. על כל פנים, כך העליון, מדובר בסוגיה ערכית שנתונה בידי המחוקק.