בית המשפט לעניינים מנהליים פסק כי ההפרה בגינה הוטל הקנס ע"י המשרד להגנת הסביבה (אי פרסום דו"ח סביבתי במועד) הינה טכנית במהותה ולכן קנס בסך של כ – 135,000 כפי שהוטל על המשיבה חורג ממתחם הסביר. בית המשפט העליון הפך את הפסק בקובעו שהעובדה שאין מדובר בהפרה שמצויה בליבת הרגולציה הסביבתית (למשל, הפעלת מקור פליטה טעון היתר ללא היתר), לא מעידה שאכיפת ההוראה אינה סבירה. חובת הפרסום והנגשת המידע הסביבתי הם חלק משמעותי וחשוב ברגולציה הסביבתית.