ביהמ”ש לענייני משפחה קיבל את טענת התובע כי כוונת הצדדים ברישום הדירה על שם הבת הבכורה הייתה למראית עין בלבד – על מנת לחמוק מתשלום מס רכישה גבוה בגין דירה נוספת שרכשו בני הזוג (תוך שנדחתה גרסת הבת והאישה כי הדירה ניתנה לבת במתנה במטרה להבטיח את עתידה הכלכלי). לפיכך נקב כי מחצית הזכויות בדירה שייכות לתובע. יחד עם זאת, ביהמ”ש הורה להעביר עותק מפסה”ד לרשות המיסים.
בית המשפט דחה את טענות הנתבעת לפיה הדירה הועברה במתנה וקבע כי מדובר בחוזה למראית עין בלבד ודינו בטלות חרף רישום הדירה על שם הבת