השופט: דרור ארד-אילון
לאסירים: עו"ד רעות קורוליק, מטעם הסניגוריה הציבורית
למשיבים: עו"ד דניאל אלימלך
המדובר בשתי עתירות בהן התבקש בית המשפט להורות לשב"ס להותיר בחשבונו של כל אחד מהאסירים, אשר הוטל עליו עיקול, יתרה פטורה מעיקול בסכום של 500 ₪, שיועדו לצרכים הבסיסיים וכן להורות לשב"ס לקבוע נוהל בעניין זה.
האסירים המרצים מאסר עולם טענו באמצעות הסניגוריה הציבורית כי גם מי שנידון לשהות מאחורי סורג ובריח זכאי לקיום מינימלי בכבוד וכי לעיקול חשבונותיהם השפעה הרסנית על חייהם בתוך הכלא.
האסיר, איברהים אלענאמי, אשר נכנס אל חומות הכלא ב-2013 לרצות מאסר עולם בלתי מוגבל לאחר שהורשע ברצח אשת אביו, שוהה מרבית זמנו באגף ההפרדה, מנותק מאסירים אחרים, מבלי יכולת להשתלב בתעסוקה או ליהנות מהסיוע ההדדי שאסירים אחרים יכולים להעניק זה לזה. לאורך השנים האחרונות, המרכז לגביית קנסות ואגרות הטיל שוב ושוב עיקול על חשבון הקנטינה שלו והותירו עם יכולת מוגבלת מאוד לרכוש מוצרי בסיס כמו היגיינה אישית, מצעים ושיחות טלפון. נטען כי החזקתו בבידוד ממושך, ללא האפשרות לרכוש את צורכי המחיה המינימליים פוגעת בכבודו האנושי באופן שלא ניתן להצדיקו אפילו במסגרת עונשו החמור. לפיכך, התבקש בית המשפט לאפשר לו, למרות העיקול, גישה ל-500 שקלים בחודש כדי לקיים את צרכיו הבסיסיים.
שמואל אטיאס, המרצה מאסר עולם החל מ-2012, מתמודד עם מציאות דומה אך מנקודת מבט שונה. אטיאס מסרב להשתלב בתעסוקה או בהליכי שיקום בטענה שהוא חף מפשע וכתוצאה מכך לא נהנה מהכנסה שמאפשרת לו לקיים את עצמו. חשבון הקנטינה שלו, שהיה ממומן בעבר בסיוע משפחתו, נתפס גם הוא תחת עיקול. אטיאס קיבל עד כה קצבת "אסיר נזקק" בסך 110 שקלים בלבד בחודש – סכום זעום שלדבריו אינו מספיק כדי לרכוש אפילו את המוצרים ההכרחיים ביותר כמו מים מינרליים, מוצרי היגיינה בסיסיים וטלכרטים לשיחות עם בני משפחתו. לכן ביקש אטיאס להגדיל את הסכום החודשי שיוכל להוציא מהחשבון לעד 500 שקלים, מתוך הטענה שמניעת גישה למוצרים בסיסיים פוגעת בכבודו ומשאירה אותו במצב של דלות קיצונית שאינו עולה בקנה אחד עם כבוד האדם.
בדיון המשפטי עלתה שאלת האיזון בין חובת המדינה לקיים פסקי דין כלשונם, קרי, לממש עיקולים שהוטלו כדין על חשבונות האסירים, לבין חובתה המוסרית להבטיח תנאים הולמים לאסירים, גם כאשר מוטל עליהם עונש מאסר כבד. פקודת בתי הסוהר והפסיקה מציבות רף מינימלי של תנאי מחיה, ולפי השופט ארד-אילון, קצבה של 110 שקלים בחודש אינה מספיקה להבטיח את הצרכים הבסיסיים ביותר של אסיר.
השופט ארד-אילון פסק בסופו של דבר כי לכל אחד מהאסירים תינתן האפשרות לקבל הפקדה חודשית של עד 350 שקלים מבני משפחותיהם, אשר תועבר ישירות למרכזי המכר של שירות בתי הסוהר. בכך יוכלו האסירים לרכוש את המוצרים ההכרחיים להם, מבלי שהכספים שיכנסו לחשבונותיהם יוטלו תחת העיקול.
בנוסף, הורה השופט לשב"ס לגבש נוהל ברור לביצוע עיקולים על חשבונות אסירים, כולל מתן זכות שימוע לאסירים לפני עיקול חשבונם, וזאת כדי להבטיח כי המהלך לא יפגע בכבודם ולא יהפוך את תנאי מאסרם לקשים אף יותר מהנדרש. השופט הבהיר כי במידה וִיחֻקַּק חוק חדש שיסדיר את הנושא, ההסדרים הנוכחיים ייבחנו מחדש בהתאם.
עת"א (המחוזי – מרכז-לוד) 22767-10-23 אטיאס נ' שב"ס ואח', עת"א (המחוזי – מרכז-לוד) 12424-09-23 אלענאמי נ' שב"ס ואח', ניתן 25.8.2024
Reload document 
Open in new tab