NULL המשטרה חוייבה בפיצוי בגין מעצר שווא של חשוד בגניבת רכב - בקשת מעצרו של אדם אינה מהווה "שריון" של דיון אם וכאשר תחליט היחידה החוקרת להגיש כנגדו כתב אישום
המשטרה חוייבה בפיצוי בגין מעצר שווא של חשוד בגניבת רכב - בקשת מעצרו של אדם אינה מהווה "שריון" של דיון אם וכאשר תחליט היחידה החוקרת להגיש כנגדו כתב אישום

השופטת: רוית פלג בר-דיין
למבקש: עו"ד יוסי בכר
למשטרה: עו"ד ענת גוש חלב

ביום 3 בנובמבר 2024 הגישה המשטרה בקשה לצו מעצר כנגד המבקש במסגרתה נטען כי טיוטת כתב אישום מוכנה נגדו ולא ניתן לאתרו. בדיון שהתקיים ביום למחרת ובהתאם לטענת נציג המשטרה כי מדובר בחשוד תושב השטחים שכנגדו הוגש כתב אישום, נעתר בית המשפט לבקשה למתן צו המעצר. בסופו של יום נעצר המבקש ביום 31.12.24 כאשר בסעיף העובדות המהוות בסיס לחשד כנגדו, נכתב כי הוא נעצר ע"פ צו מעצר בתיק התליית הליכים.

ביום 1 בינואר 2025 הובא המבקש בפני בית המשפט כאשר היחידה החוקרת ביקשה את שחרורו ללא תנאים, תוך שציינה כי לא הוגש כנגדו כתב אישום וכי לא מדובר במקרה של חידוש הליכים.

לאחר שב"כ המבקש הוכיח לבית המשפט כי מעולם לא הוגש כנגד מרשו כתב אישום, עתרה ההגנה לשחרור המשיב והטלת הוצאות על היחידה החוקרת בשל מעצר שווא. בית המשפט הורה על שחרור המבקש ועתה הוא דן בבקשה לפיצוי לפי סעיף 38(א) לחסד"פ.  

בתגובה לבקשה לפיצוי טענה המשטרה כי עצרה את החשוד בלילה שבין ה-12 ל-13 בנובמבר 2022 במחסום משטרתי בחשד לגניבת רכב ושיחררה אותו למחרת בתנאים מגבילים וחודש יולי 2023, הוחלט להגיש נגדו כתב אישום. עם זאת, בדיון ב-4 בנובמבר 2024, נטען בטעות בתום לב כי יש להוציא צו מעצר על מנת למסור לו מכתב יידוע ולזמנו להליך. לאחר מעצר המבקש וכאשר התברר כי כתב האישום כלל לא הוגש, שוחרר המבקש כאמור.

הסניגור טען כי היחידה החוקרת פעלה על דעת עצמה עת ביקשה צו מעצר כאשר כל שהתבקשה היה לאתר את מרשו ולזמנו לדיון. בנוסף, צו המעצר הוצא מבלי שהתקבל זימון אצל המבקש או בא כוחו כאשר היה ניתן לזמנם לדיון עוד באותו היום. לכן, מדובר במעצר שווא בגינו יש לפסוק פיצויים.

השופטת רוית פלג בר-דיין ציינה כי לאחר שהמשטרה נוכחה לדעת שלא עומד כנגד המבקש כל הליך משפטי פתוח, לא היתה כל הצדקה להשאירו בתנאי מעצר והיא יכלה לשחררו ללא תנאים עוד בתחנת המשטרה. עצם הישארותו של המבקש לילה נוסף בתחנת המשטרה כעצור ,מהווה פגיעה חמורה בזכות האדם לחירות, הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נקבע כי: "הגם אם סברה היחידה החוקרת כי כנגד המבקש טיוטת כתב אישום, ועליה לאתרו על מנת למסור לו מכתב יידוע, הרי שבקשת מעצרו של אדם אינה מהווה "שריון" של דיון אם וכאשר תחליט היחידה החוקרת להגיש כנגדו כתב אישום..."

בנוסף הודגש כי גם כיום, בחלוף זמן ולאחר שכביכול התקבלה החלטה להגיש כנגד המבקש כתב אישום, עדיין לא הוגש כל כתב אישום ולא הוצא כל זימון לדיון בעניינו.

לאור הנתונים שהוצגו קבעה השופטת שיש מקום להיעתר לבקשה והורתה למשטרה לשלם למבקש פיצוי בסך 400 ₪.

 

מ"י (השלום – ת"א-יפו) 2761-01-25 משטרת גלילות נ' אלסקא, ניתן ביום 23.1.2025

להורדת הקובץ לחץ כאן 2025-02-02T13:13:30+02:00
עבור למעלה