בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שביטל את הסכם הממון שעליו חתמו הצדדים בשנת 1988. נקבע כי המשיבה, שהיתה בת 20 בלבד בעת החתימה, הוטעתה לחשוב ע"י האיש ובני משפחתו שההסכם שאושר בישראל זהה להסכם שנחתם בארץ מולדתה ושבמסגרתו הוסכם על שיתוף בכלל הנכסים שייצברו במהלך הנישואין. עוד נקבע כי האיש ניצל את היות המשיבה תלויה לחלוטין במשפחת האיש ואת חוסר ניסיונה המוחלט של האישה וגרם לחתימתה על הסכם ממון שתנאיו גרועים יחסית למקובל.
