נגד המבקש הוגש כתב אישום שייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש ושימוש ברישיון נהיגה מזויף. המבקש נתפס נוהג על אף פסילה שהוטלה עליו ביום 13.7.10 לתקופה של 14 שנים בגין הרשעתו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים.
בהחלטה מיום 26.3.17 , ולאחר שהתקבל תסקיר מעצר בעניינו, הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני. בפני בית המשפט בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו במסגרתה התבקש בית המשפט לאפשר למבקש לצאת מהמעצר באיזוק אלקטרוני בו הוא נתון לצורכי עבודה.
ביום 17.8.17 התקבל תסקיר מעצר משלים פרי יוזמה של שירות המבחן, ממנו עלה כי שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי המתנהל כנגד המבקש, לצד צו פיקוח במעצרו והשתתפותו של המבקש בקבוצה טיפולית לעצורי בית, יהוו עבורו גורם הרתעתי. עוד צויין כי המבקש לא הפר את תנאי המעצר שנקבעו בעניינו.
בית המשפט קבע כי בהודאתו של המבקש במיוחס לו, בהתמדתו בהליך הטיפולי במסגרת צו המבחן אשר ניתן בהליך המעצר והמלצתו היזומה של שרות המבחן לאפשר למבקש לצאת לעבודה, יש בהם כדי ללמד על שינוי נסיבות המצדיק עיון מחודש בהחלטת המעצר.
לאור האמור לעיל, לאור העובדה שהמבקש שוהה בתנאי מעצר באיזוק אלקטרוני כ-5 חודשים, ולנוכח שינוי הנסיבות החיובי החל בעניינו, קיבל בית המשפט את הבקשה והורה על ביטולו של האיזוק האלקטרוני ואיפשר את יציאתו של המבקש לעבודה.