תביעה זו מקורה שיקים מחשבון הנתבעת שנחתמו ע”י בעלה שהיה מיופה כוח ובנתיים שברח מהארץ. פותח ביהמ”ש את דבריו באומרו כי כלל עתיק הוא בדיני השטרות, שכאשר מכחיש הנתבע, כי החתימות שעל השטר מחייבות אותו, מוטלת על התובע החובה להוכיח, כי אכן הנתבע נתחייב בחתימות שעל השטר.
ביהמ”ש מקבל תביעת נהנה ומאשר המשך הליכי הוצאה לפועל לשיקים שנחתמו ע”י מיופה כוח אך עם שם נותן יפויי הכוח