בג"ץ קיבל עתירות של ארבעה גברים שהוגשו נגד החלטות בתי הדין הרבניים אשר דנו במזונות ילדים אגב כריכתם לתביעות גירושין, לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. העתירות דנן מעוררות את שאלת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים בנסיבות האמורות. דעת הרוב קבעה כי "הלכת שרגאי" שקבע בית המשפט העליון בעבר, הקובעת כי בתי הדין לא מוסמכים לדון בתביעות מזונות - מחייבת את בתי הדין הרבניים. השופט סולברג בדעת מיעוט הסכים שההלכה מחייבת אך פירש אותה כך שהרבניים יכולים לדון בשל זכותו העצמאית של הילד.