בית המשפט העליון: אכן בכל הנוגע להתנאת הליכי פשיטת רגל בתום ליבו של החייב, יש מקום להבחין בין הליך שנפתח לבקשת חייב לבין הליך שנפתח לבקשת נושה. עם זאת, הבחנה זו אין משמעותה כי לא יינתן כל משקל לתום ליבו של החייב לאורך ההליך. משמעות ההבחנה היא: בעוד שחובת תום הלב היא תנאי לקיומם של הליכי פשיטת רגל לבקשת החייב והפרתה – הן בשלב יצירת החובות והן בהגשת הבקשה ובהליך – עשויה לגרור את ביטול ההליך; חובת תום הלב אינה מהווה תנאי להליכים שנפתחו לבקשת נושה, וככלל אין בהפרתה כדי להביא לביטולם, כל עוד קיימת תועלת מהותרת ההליך על כנו.
בוטל הליך פשיטת רגל בשל חוסר תום לב של חייב למרות שההליך נפתח לבקשת נושה