שם השופט/ת: תומר שלם
הורים לקטין כבן 10, בעל צרכים מיוחדים, הגיעו איתו לישראל, שילבו אותו במוסד חינוכי בארץ ובמשפחה מארחת ושבו לביתם בחו"ל בלעדיו. הסבתא, המתגוררת בישראל, הגישה יחד עם ההורים, בקשה למנותה כאפוטרופא נוספת על שני הוריו של הקטין. ביהמ"ש הורה בשלב זה, על מינוי הסבתא כאפוטרופא זמנית, נוספת, לקטין.
רקע עובדתי: בקשה למינוי סבתו של קטין כבן 10, הלוקה בתסמונת התפתחותית קשה, כאפוטרופא נוספת על ההורים. רקע: ההורים הגיעו לישראל עם הקטין מש' בתחילת 2023 ובסמוך לכך חזרו לביתם בחו"ל (שם נותרו 6 ילדיהם הנוספים) ללא הקטין, שהושאר בארץ אצל משפחה מארחת בעיר ב' ושולב במסגרת חינוכית לילדים בעלי מוגבלות שכלית והתפתחותית בעיר ב'. משאין מי שידאג לענייני האפוטרופסות של הקטין בפועל, הגישו ההורים וסבתו של הקטין, אשר מתגוררת בישראל, בקשה למנות את הסבתא כאפוטרופא נוספת על שני הוריו של הקטין. ב"כ היועמ"ש מתנגדת לבקשה; לטענתה, בפני ההורים ניצבות שתי אפשרויות: האחת, להגיע לישראל ולגדל כאן את הקטין; השנייה, לקחת את הקטין חזרה לש'.
דיון משפטי: ביהמ"ש לענייני משפחה הורה בשלב זה על מינוי הסבתא כאפוטרופא זמנית וקבע כי השאלה המרכזית הטעונה הכרעה, היא – האם התקיימו התנאים למינוי אפוטרופוס לקטין כאשר שני הוריו בחיים? ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. ב"כ המבקשים טען, כי המסגרת הנורמטיבית למינוי אפוטרופוס נוסף להורים, קבועה בסעיף 28 ו- 29 לחוק הכשרות. ברם, הוראת סעיף 28 לחוק הכשרות, עוסקת בסיטואציה שבה הורה אחד מת או שהורה אחד אינו מתפקד, אז נדרש בית המשפט לבחון מינוי של אפוטרופוס נוסף להורה שנותר בחיים או מינוי אפוטרופוס נוסף להורה המתפקד [המדובר בתנאים חלופיים כפי שנקבע בבע"מ 369/21 פלונית נ' פלוני]. על אף שההורים טוענים, כי הם אינם מסוגלים לדאוג לענייניו של הקטין, הרי שמאחר ובנסיבות המקרה דנא, שני ההורים בחיים, אין תחולה להוראות סעיף 28 לחוק הכשרות. מאידך, סעיף 33 (א) (1) לחוק הכשרות, מסמיך את בית המשפט למנות אפוטרופוס לקטין "ששני הוריו... אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם לפי הפרק השני או שהם נמנעים, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיהם האמורות, כולן או מקצתן". אומנם, הקטין והוריו, אינם תושבי ישראל, אולם חוק הכשרות מסמיך את בית המשפט להפעיל את סמכויותיו לפי הפרק השני והשלישי ולמנות אפוטרופוס לקטין, ובכלל זה מינוי על פי סעיף 33 (א) (1) לחוק הכשרות (פרק שלישי), "בכל מקרה שהצורך לעשות כן התעורר בישראל" (סע' 76 (2) לחוק הכשרות). הוראת חוק נוספת מכוחה מוסמך בית המשפט למנות אפוטרופוס לקטין, היא הוראת סעיף 68 לחוק הכשרות, המסמיכה את בית המשפט, אף מיוזמתו, "לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין ... אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין, ואם בדרך אחרת"; בעמ"ש (ת"א) 52453-02-20 נקבע, כי ניתן לעשות שימוש בהוראת סעיף 68 לחוק הכשרות רק כשאין אפוטרופסים טבעיים שיכולים לתפקד באופן מלא ולא במצב כמו באותה פרשה, שלכל קטין שני אפוטרופסים המתפקדים היטב. בקשת רשות ערעור נדחתה בבית המשפט העליון; בענייננו, לקטין אומנם יש שני הורים שהם האפוטרופוסים הטבעיים, אולם, להבדיל מהמקרה בעמ"ש 52453-02-20, במקרה דנא, מתעורר ספק ממשי באשר למסוגלות ההורים, ולמצער העדר מסוגלות עכשווית, לטפל בקטין ולדאוג לענייניו. מהן אמות-המידה להפקעת הזכות של ההורים להחזיק בילדיהם ולדאוג לענייניהם? ביהמ"ש העליון קבע, כי צריכה להתקיים "עילה מיוחדת", כבדת משקל ויוצאת דופן המחייבת את המסקנה, כי טובת הקטין דורשת מינוי אפוטרופוס נוסף מלבד ההורה הטבעי. בע"א 212/85, נפסק, כי "בגבולותיה של 'סיבה מיוחדת' המצדיקה התערבות חיצונית בתא המשפחתי, ניתן לראות מקרים בהם מגלה ההורה אדישות ואי-אכפתיות לגבי חובה מחובותיו כהורה, הימנעות רצונית מתמשכת מלקיים חובה כזאת, או היות ההורה בלתי מסוגל מטעמים אובייקטיביים למלא את החובה האמורה, כשברור הוא כי החסך שייגרם לקטין ייפגע בבריאותו הנפשית או הגופנית במידה כזאת שאינה מאפשרת השלמה עם המשכו של המצב הקיים". בשקלו את "העילה המיוחדת לטובת הקטין", אין בית המשפט בוחן את "טובת הקטין" על פי אמות המידה המיושמת בסכסוכי משמורת בין הורים. יחד עם זאת, לא דומה מקרה שבו בית המשפט בוחן הגבלת או שלילת האפוטרופסות של הורה, העומד על זכותו להמשיך לקיים את הזכות להחזיק את ילדו, לבין מקרה, כמו המקרה דנא, שבו ההורים מוותרים על הזכות ומבקשים למנות את סבתו של הקטין כאפוטרופא. במקרה דנא, המבקשים טוענים כי ההורים אינם מתגוררים בישראל אלא בש', שם הם עובדים ומגדלים את ילדיהם האחרים. ההורים ביקשו להעניק לקטין חינוך יהודי חרדי ומצאו בישראל את המוסד החינוכי המתאים עבור הקטין. ברור, כי אין בטענה זו כדי ללמד על כך שהם אינם מסוגלים לדאוג לענייניו של הקטין או נמנעים ללא סיבה סבירה. יחד עם זאת, הם צירפו לבקשתם המלצה של עו"ס קלינית מש' לעניין הקושי לספק לקטין את הסביבה המתאימה והבטוחה להתפתחות ולגדילה שלו במסגרת המשפחתית ובבית ובהמשך צורפה גם חוו"ד פסיכיאטרית לאם הקטין לעניין הקשיים הנפשיים שלה אחרי לידת הקטין, השיפור לאחר שילובו במוסד בארץ וההחמרה בעקבות החשש שצריך להחזיר את הקטין לש'. שיקולים כבדי משקל עומדים משני עברי המתרס; מחד, התנערות ההורים מאחריות לילדם, בשר מבשרם, לא רק שהיא מעשה המנוגד לחוק, פסול וחסר אחריות, אלא שהוא מעשה המנוגד למוסר האנושי ולדרך הטבע. מדיניות שיפוטית ראויה אינה יכולה להשלים עם מצב שבו הורים יחליטו להתנער מאחריות לילדם, לטעון להעדר מסוגלות, ולהעביר את האחריות לטיפול וגידול ילדם לצד שלישי או לשירותי הרווחה. מדיניות שיפוטית ראויה אינה יכולה להשלים עם מצב שבו הורים יחליטו, לנתק את ילדם מאחיו, מחבריו ומסביבתו הטבעית. מאידך, טובתו של הקטין היא העומדת במרכזו של הדיון ולא מחדליהם או מעשיהם של הוריו; הותרת המצב הנוכחי, שבו ההורים אדישים ומתנערים מכל אחריות לקטין, ואין מי שיטפל וידאג לענייניו של הקטין, פוגעת בקטין, שלא חטא במאומה. בשלב זה של ההליך, ועל אף שהמבקשים טרם הוכיחו את טענותיהם בדבר העדר מסוגלותם, ביהמ"ש שוכנע, כי בנסיבות שנוצרו, בהן הקטין נמצא בישראל ללא הוריו ואין מי שידאג לענייניו של הקטין, יש לעשות שימוש בסעיף 33 (א) (1) ובסעיף 68 לחוק הכשרות, ולמנות את סבתו של הקטין כאפוטרופא זמנית עד להכרעה בתובענה. התנהלות ההורים אשר עזבו כך את ילדם בישראל, וחזרו בלעדיו לש' לפני כמעט שנתיים, עשויה ללמד על ניתוק רגשי של ההורים מילדם, על אדישות קיצונית, ומעלה ספק באשר למסוגלותם, ולו אף "העדר מסוגלות עכשווית".
לאחר בחינת טענות הצדדים, האמור בתסקיר, לרבות את העובדה, כי הקטין השתלב במוסד חינוכי בישראל, חי בישראל ללא הוריו מאז חודש ינואר 2023, וכן השיפור שחל במצבו של הקטין מאז הגעתו לישראל, ביהמ"ש הגיע למסקנה כי בשלב זה, טובת הקטין מחייבת את השארת המצב הקיים, היינו – השארתו של הקטין בישראל; מתקיים חשש ממשי, כי שינוי המצב הקיים ומתן צו המורה להורים להשיב את הקטין לש', עלולה לגרום נזק לקטין, הן בניתוקו מהמוסד החינוכי בישראל, מהמשפחה המארחת, והן מהאפשרות שחזרתו לחיק הוריו בש' תפגע בבריאותו הנפשית (ע"א 212/85). לאור האמור ביהמ"ש שוכנע כי מתקיימת "עילה מיוחדת" למינוי סבתו של הקטין כאפוטרופא זמנית אשר תדאג לענייניו של הקטין (לענייניו האישיים ולרכושו), מבלי לשלול או להגביל את אפוטרופסות ההורים. מונה מומחה מטעם בית המשפט להגשת חוות-דעת בשאלות הבאות: האם ההורים מסוגלים למלא את חובותיהם כאפוטרופוסים טבעיים של הקטין ולדאוג לענייניו, אם לאו? מהי טובתו של הקטין? - האם טובתו להמשיך לחיות בישראל או שמא טובתו לשוב לחיק הוריו ואחיו בש? האם טובתו של הקטין להמשיך לגדול בבית המשפחה המארחת? האם סבתו של הקטין ראויה ומסוגלת לשמש אפוטרופוס לקטין? והאם ישנו מועמד אחר הראוי ומסוגל לשמש כאפוטרופוס לקטין?
אפ 45376-05-23 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (ניתן ביום: 7.10.24)
Reload document 
Open in new tab