עתירה כנגד החלטת חבר בית הדין הרבני האזורי בי-ם, במסגרתה ניתן צו הגנה כנגד המערער. מדובר בתביעת גירושין שהגישה המשיבה נגד העותר. העותר מוחה נגד צו הגנה שהוצא נגדו. נקבע כי למקרא ההחלטות, נשקפת תמונה של סכסוך קשה בין בני הזוג. בית הדין נדרש לשוב ולהתרות בעותר, לאחר שסירב להשיב על שאלות, והתנהל באופן ש”נועד כדי להלך אימים על בית הדין” . העתירה נדחתה על הסף, נקבע כי בג”ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים. העותר לא הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול. העתירה כוללת בליל של טענות שנטענו בעלמא, המופנות נגד המשיבה, משפחתה, בית הדין וגורמים נוספים, וכל זאת מבלי להעמיד ולוּ תשתית עובדתית ומשפטית מינימאלית.
