הנאשם, שהיה קטין כבן 13.5 בעת האירוע, הודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם שהה עם אחרים בגבעה המשקיפה על הכביש שבין פסגת זאב לבית חנינא, שם החליטו ליידות אבנים לעבר רכבים נוסעים. אבן אחת פגעה בשמשה קדמית של רכב שבו נהג אדם ממוצא ערבי וניפצה אותה.
בעניינו של הנאשם, כיום נער כבן 16.5 המנהל אורח חיים חרדי, הוגשו שלושה תסקירים המתארים את המעבר המשמעותי שעשה למגורים ועבודה בחווה חקלאית. התסקירים פירטו סדר יום תובעני הכולל רעיית צאן, שמירה ולימודים, ולהתרשמות השירות המדובר במי שמפגין מסירות, חריצות ושאיפה ממשית לצמיחה אישית. ביחס לעבירה, הביע הנאשם חרטה עמוקה ואכזבה מעצמו, תוך שהסביר כי המעשה בוצע בתקופה של תסכול אישי ומשיכה לחברה שלילית, ולא ממניע לאומני. לאור זאת המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו ולהסתפק בהטלת שירות לתועלת הציבור והתחייבות עצמית.
ב"כ המדינה עתרה להרשעת הנאשם תוך הדגשת חומרת העבירה והנזק הפוטנציאלי הרב הטמון ביידוי אבנים לעבר כלי רכב. נטען כי לא הוכחה פגיעה קונקרטית בנאשם המצדיקה אי-הרשעה, וצעד כזה יפגע בשיקולי ההרתעה והענישה הראויים. לפיכך עתרה להטיל עליו של"צ, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לנפגע.
הסניגור עתר לאימוץ המלצת שירות המבחן, תוך שהוא מדגיש כי מעורב נוסף בפרשה, שהיה מבוגר מהנאשם בעת האירוע, כלל לא הועמד לדין נוכח שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן. עובדה המלמדת שהתביעה עצמה לא סברה שהמעשה מחייב הרשעה וכי לאור גילו הצעיר של הנאשם ושיתוף הפעולה שלו, אין מקום להחמיר עמו בשאלת ההרשעה לעומת המעורב האחר
השופט אלעזר נחלון ציין כי אף שמדיניות הענישה הרגילה בעבירות אלו כוללת הרשעה, עניינו של נאשם זה חריג בשל גילו הצעיר במיוחד בעת המעשה (13.5) והעדר עבר פלילי. כמו כן, נמצא כי קיים הבדל משמעותי בינו לבין הנאשם הראשון בתיק, שהיה מבוגר ממנו בשנתיים בעת האירוע. בהחלטה זו ניתן משקל רב לתהליך השיקומי הממושך והמוצלח שעבר הנאשם בחווה החקלאית ולשאיפתו להתגייס לשירות קרבי משמעותי, ולכן הרשעה פלילית עלולה להציב מכשולים בפני גיוסו ובכך לפגוע בסיכויי השתלבותו הנורמטיבית בחברה.
בנוסף התקבלה טענת ההגנה לגבי חוסר העקביות בעמדת המדינה שנמנעה מהעמדה לדין של מעורב מבוגר יותר באותן נסיבות, נתון המחליש את הטיעון כי האינטרס הציבורי מחייב הרשעה במקרה זה. לאור מסקנה זו, לא ראה בית המשפט צורך להכריע בטענות השיהוי בהגשת כתב האישום.
נוכח האמור לעיל נמנע בית המשפט מהרשעת הנאשם והטיל עליו ביצוע 150 שעות של"צ ופיצוי לנפגע העבירה בסך 1,000 שקלים חדשים.
Reload document 
Open in new tab