המשיב תבע מהמשיבה פיצוי כספי לנזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לו לטענתו לאחר שהציגה לו המשיבה מצג שוא לפיו הוא האב הביולוגי של קטין שנולד במהלך נישואיהם. בהמ"ש לענייני משפחה קיבל את תביעת המבקש, בערעור למחוזי התהפכה ההחלטה ונקבע כי אין להכיר בשיטת המשפט בישראל בעילה של "הונאת אבהות" מטעמים של טובת הילד והדיון הועבר בסיבוב שלישי לעליון שאישרר את קביעת המחוזי.
אין להכיר ב"הונאת אבהות" בין בני זוג כעילת תביעה בשיטת המשפט הישראלית