ביחס לטענת הנתבע, בנה של המנוחה, להשפעה בלתי הוגנת מצידה של התובעת, אחותו, בכך שהיא היתה המטפלת העיקרית במנוחה בעת שזו שהתה בבית האבות, הדגיש בית המשפט כי עצם היותה של המנוחה דיירת בבית אבות מלמד שגם אם הסתייעה רבות בביתה התובעת, אין הדבר יצר תלות יסודית ומקיפה המקימה את החזקה העובדתית של השפעה בלתי הוגנת, שכן בבית האבות נהנתה המנוחה מתמיכה וסיוע מצד הצוות המקצועי והטיפולי שם. בית המשפט אף דחה את טענות הנתבע לאימות של התובעת כלפי המנוחה בציינו כי מכיוון שהצוואה נכתבה בבית אבות, ספק רב, אם ניתן היה לנהוג באלימות הקשה המתוארת על ידי הנתבע כלפי דייר בבית אבות, בו מצויים בסביבתו דיירים נוספים ואנשי צוות רבים.
