מאמר זה יעסוק בגורמים להודאות שווא אשר קשורים לחקירה על ידי אנשי מרות, ויתרכז בתפקיד שממלאות שיטות וטכניקות שונות של חקירת חשוד במנגנון המוביל להודאת שווא בחקירה. בפתח המאמר נצביע על ממצאים אשר קושרים את סוג השיטה המשמשת לחקירת חשוד בישראל ("שיטה מוכוונת אשם"), לתופעת הודאות השווא, זאת להבדיל מן השיטה המקבילה, הנהוגה במרבית מדינות מערב אירופה ("שיטה מוכוונת מידע"). בהמשך המאמר נעמוד בקצרה על תפיסת ההפעלה של שיטת החקירה מוכוונת האשם הנוהגת בישראל, ונשווה את רכיביה הבולטים, על קצה המזלג, לאלו של השיטה המקבילה. נתמקד בחקירה הנערכת על ידי אנשי מרות (להבדיל מחקירה ע"י מדובבים בתא המעצר), ונצביע על טכניקות ואלמנטים עיקריים בשיטת חקירתו של חשוד, אשר ספרות המחקר העדכנית רואה בהם גורמי סיכון מרכזיים להודאות שווא. את חלקו העיקרי של המאמר נייחד לטכניקת חקירה של הטעיית חשוד ביחס לראיות המפלילות נגדו, בה נעשה שימוש שגרתי בחדרי החקירות בישראל, ואשר נמצאה כגורם סיכון ראשון במעלה להודאת שווא של נחקרים חפים מפשע.
Reload document 
Open in new tab