אדם שניהל שיחות מיניות עם שוטרת שהתחזתה לילדה הואשם בביצוע ניסיון למעשה מגונה בילד, ניסיון לגרם מעשה מגונה בילד וניסיון להטרדה מינית. ההגנה, בייצוג הסנגוריה הציבורית, הודתה בעובדות האישום אך טענה שאינן מבססות את עבירות המעשה המגונה, אלא רק את עבירת הניסיון להטרדה מינית. התביעה מנגד טענה שהדברים כבר הוכרעו ושמדובר בעבירות מובהקות. בקיץ 2017 שופט שלום, בפסק דין קצר מאד, קיבל את עמדת התביעה. הוא הפנה לפסיקה של בית המשפט העליון בנוגע למעשה מגונה ללא מגע ולפסק דין מחוזי אחד, ומצא שהערכאות הגבוהות הביעו עמדתן, שגם שיח מקוון או שיח טלפוני יכולים לגבש את עבירת המעשה המגונה. בפרטו את ההתכתבות המינית קבע השופט שתוכן כה בוטה בין בגיר לבין מי שהציגה עצמה כנערה הינו בבירור ניסיון למעשה מגונה, ושהדברים שנועדו להניע את ה"נערה" לגעת בעצמה מהווים ניסיון לגרם מעשה מגונה.לבסוף דחה טענות הגנה על ריבוי האישומים, התנהלות הסוכנת ועוד.
מאמרי יבקר את פסק הדין במספר רבדים. האחד יעסוק בהתרחבותה של עבירת המעשה המגונה. השני יעסוק באופן שבו אמרות אוביטר והנמקות ענישה הופכות לאמרות רציו והנמקות של הרשעה. השלישי והאחרון יעסוק בקצרה בממד הביוש (שיימינג) שמאפיין את ההליך הפלילי בעניינים כגון דא, כאשר בסיומו אחבר את שני הרבדים הקודמים אליו.
Reload document 
Open in new tab