בתוך תקופה קצרה יחסית של שנים ספורות התחולל בישראל שינוי רב השפעה במדיניות החילוטים, במיוחד בתיקים שעניינם עבירות כלכליות. בהתאם לכך, השימוש בחילוט ככלי אכיפה, שנועד לשלול את טובת ההנאה הכספית הצומחת מביצוע העבירה, התרחב ביותר. לפי נתוני דוח ארגון ה-FATF, בין השנים 2013 ל-2017 חילטה ישראל כ-24.6 מיליון יורו בממוצע בשנה. ראשי מערכת המשפט ואכיפת החוק ראו בפרסום הדוח ואישור חברותה של ישראל בארגון היוקרתי בשנת 2018, כ-18 שנה לאחר שסומנה ישראל ברשימה השחורה של הארגון, הישג בינלאומי חשוב. מנגד, יישום המלצות ה-FATF בחקיקה המקומית בהקשרים שונים, כמו גם פרשנות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 ומדיניות החילוט מכוחו, לוו ועודם מלווים בהסתייגויות של גופים האמונים על שמירת זכויות יסוד של האזרח, החשוד והנאשם. רשימה זו מבקשת לבחון כיצד השפיע השינוי במדיניות החילוט של ישראל על זכותם של חשודים להליך הוגן במסגרת הליכים פליליים. כפי שאראה בהמשך, הישגה של ישראל בזירה הבינלאומית בא על חשבון ההגנה על זכויות אדם בהליך הפלילי, וראוי לבחינה ביקורתית ולאיזון מחדש של האינטרסים העומדים על הפרק.
אכיפה כלכלית: הליך ראוי לחשוד שרכושו חולט בחקירה
סוג פס"ד: פלילי
מספר חוברת: 281-282
תאריך: 15/09/2020
מחברים: עו"ד ד"ר גיל עשת
Loading...
Reload document 
Open in new tab