המערערים היו הבעלים בזכויות החכירה לדורות בחלקה. בין המערערים לבין חברת שטיל נכרת בשנת 1979 הסכם קומבינציה. החברה קיימה את התחייבויותיה באופן חלקי בלבד. החברה הפסיקה את פעילותה והגיעה למצב של חדלות פרעון ונכס הבטוחה (ששימש כבטוחה להסכם הקומבינציה לטובת המערערים) נמכר ע"י כונס הנכסים שמונה לטיפול בנכס לכיסוי חובות החברה כלפי בנק מזרחי. על […]