ביהמ"ש העליון בחן, האם צדק כבוד הרשם, משהחליט לבטל את היתר ההמצאה, לעניין התביעה שהגישה החברה הישראלית (המערערת) נגד החברה המשיבה.
ביהמ"ש מצא, כי ככל שמדובר בעילה החוזית, אכן נכון היה לבטל את היתר ההמצאה. זאת, משום שהמערערת לא עמדה בנטל המסויים המוטל על מבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט - באשר לקיומו של חוזה בינו לבין הצד שכנגד.
למסקנה שונה הגיע ביהמ"ש, באשר לעילה הטרום חוזית. בעניין זה, הרימה החברה המערערת את הנטל. לפיכך, התקבל הערעור בחלקו.
עוד מצא ביהמ"ש, כי שגה כבוד הרשם משהחליט לעכב את הדיון בתובענה, בשל קיומו של סעיף בוררות.