פסק הדין עוסק בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים שלא לפסוק הוצאות למערער, חרף קבלת סעד מעשי בעניינו. המערער, תלמיד בחינוך המיוחד להורים גרושים, ביקש לקבל הסעות מבית אביו. תחילה אושרה בקשתו, אך בהמשך נדחתה על ידי עיריית רמת גן, אשר הסתמכה על חוזר מנכ"ל ופסיקה לכאורה. בהמשך התברר כי המקורות אליהם הפנתה העירייה אינם קיימים, וכי ההחלטה התבססה על מידע שגוי, ככל הנראה כתוצאה משימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית.
