השופט: גיל גבאי
גזר הדין עוסק באירוע אלימות חמור שהתרחש בפברואר 2023 בנתניה, בו היו מעורבים הנאשמים, שוטרי בילוש בתפקיד (בלבוש אזרחי). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמים ניגשו לשני אזרחים ודרשו מהם להזדהות מבלי שהזדהו בעצמם כשוטרים. כאשר אחד האזרחים ביקש לדעת מי הם, התפתח עימות פיזי אלים ביוזמת השוטרים, שכלל תפיסה בעורף, מכות בפנים, בעיטות וחניקה, וכל זאת ללא הצדקה מבצעית ותוך שימוש מופרז בכוח.
לאחר שהמתלונן נאזק והועלה לניידת המשטרה, המשיך נאשם 1 להכותו באגרופים ובמכות לעורפו תוך שהוא מאיים עליו. כתוצאה ממעשי הנאשמים, נגרמו למתלונן חבלות פיזיות, לרבות המטומה ודימום מסביב לעינו בגינם הורשע בתחילה נאשם 1 בתקיפה הגורמת חבלה ממשית, בעוד נאשם 2 הורשע (בתחילה) בעבירת תקיפה סתם. יודגש כי נאשם שלישי שהיה מעורב בתיק זוכה מחמת הספק בשלב מוקדם יותר של ההליך.
בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ מח"ש על חומרת המעשים המהווים לשיטתה מעילה באמון הציבור ופגיעה קשה בזכויות אזרח בסיסיות, והדגישה כי השוטרים הם אלו שחוללו את האירוע והסלימו אותו ללא צורך. לפיכך ביקשה ב"כ המדינה להותיר את הרשעתם על כנה ולהטיל עליהם עונשי מאסר בדמות עבודות שירות לצד פיצוי משמעותי למתלוננים.
באי כוחם של הנאשמים הציגו תמונה של שני לוחמים עתירי זכויות ששירתו את המדינה במשך עשורים (31 שנים לנאשם 1 ו-17 שנים לנאשם 2). ההגנה טענה כי מדובר במעידה חד-פעמית בקריירה מפוארת והדגישה את הנזק הקונקרטי שייגרם לנאשמים אם יורשעו – פגיעה אנושה באפשרותם להשתלב בשוק העבודה האזרחי לאחר פרישתם הכפויה מהמשטרה בעקבות האירוע. נאשם 1 אף הציג רקע נפשי מורכב הקשור לשירותו הביטחוני הממושך.
לטובת הנאשמים העיד תת-ניצן שמעון דהן, ששיבח את פועלם המקצועי לאורך השנים ותיאר אותם כבעלי ערכים ומסירות יוצאת דופן. שירות המבחן התרשם כי הנאשמים חשים בושה וחרטה עמוקה, הבינו את הפסול במעשיהם, וכי קיים סיכון נמוך מאוד להישנות עבירות דומות בעתיד, ולפיכך המליץ על ביטול ההרשעה.
השופט גיל גבאי עמד על חומרתו היתרה של אירוע האלימות אשר הופנה מצד שוטרים כלפי אזרחים כבולים וציין כי ככלל מעשים מעין אלו מחייבים הרשעה פלילית וענישה מרתיעה. עם זאת, נקבע כי הנאשמים כבר נשאו במחיר אישי ומקצועי כבד, הכולל את הדחתם והשעייתם מהמשטרה לצד ניהול הליך משפטי ממושך ומבזה. השופט קיבל את עמדת ההגנה לפיה הרשעה רשמית תהווה עונש כפול ומכופל ותחסום את דרכם של הנאשמים לחיים אזרחיים נורמטיביים, בפרט נוכח עברם הביטחוני המרשים ושירותם ארוך השנים ביחידות קרביות ומסוכנות למען המדינה.
בהחלטתו הסופית העדיף השופט את שיקולי השיקום והורה על ביטול הרשעתם של שני הנאשמים. נקבע כי בנסיבות העניין, האינטרס הציבורי ימומש באופן המיטבי אם יתאפשר לנאשמים להשתלב בחברה ולהמשיך לתרום לה באזרחות, ללא הכתם המלווה של הרשעה פלילית העלול למנוע מהם מקורות פרנסה בעתיד.
נוכח האמור לעיל נידון נאשם 1 ל-250 שעות של"צ, פיצויים כספיים למתלוננים וחתימה על התחייבות. הנאשם 2 נידון ל-180 שעות של"צ, פיצויים כספיים למתלוננים וחתימה על התחייבות.
Reload document 
Open in new tab