אם ויתר נותן המתנה בכתב על זכות החזרה, הופכת ההתחייבות לתת מתנה לבלתי הדירה, ונותן המתנה אינו רשאי לחזור בו ממנה, לפי סעיף 5(ב) לחוק המתנה. ואולם, הוראת סעיף 5(ג) לחוק המתנה עומדת בזכות עצמה ובאה להוסיף על הוראת סעיף 5(ב), ולכן גם כאשר ויתר נותן המתנה על זכותו לחזור בו ממנה, רשאי נותן ההתחייבות לחזור בו ממנה בשני מקרים: התנהגות מחפירה של נותן המתנה או הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של הנותן. ביהמ"ש קמא שגה בכך ש'דילג' על הוראת סעיף 5(ג) לחוק, ולא דן בשאלה אם חרף ויתורו של המערער על זכותו לחזור בו מן המתנה (נוכח ייפוי הכח הבלתי חוזר), רשאי הוא לבטלה בשל התנהלות מחפירה של מקבל המתנה.