השופטת: ג'נווה נחאס עראף
נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה ביצוע עבירה של שימוש בטלפון ללא דיבורית תוך כדי נהיגה ביום 10.5.21. הנאשמת טענה כי מעולם לא קיבלה את הודעת הקנס ומשכך הגישה ביום 14.3.23 בקשה להארכת מועד להישפט.
ביום 18.7.23 קבעה השופטת פאר גינת כי יש להיעתר לבקשת ההארכה בשל העדר אישור מסירה המלמד על מסירה כדין. ביום 20.10.23 הוגש כתב אישום נשוא בקשה זו.
בפני בית המשפט בקשה להורות על ביטול כתב האישום מחמת התיישנות וזאת מאחר וביצוע העבירה נודע לנאשמת שנתיים לאחר ביצועה. ב"כ הנאשמת סמך את ידיו על הוראת סעיף 225א לחסד"פ.
ב"כ המאשימה טען כי בו ביום שהעבירה נעברה, שוכתבה הודעת תשלום קנס ונשלחה לנאשמת, וביום 25.6.21 ההודעה חזרה בציון "לא נדרש", משכך, העבירה לא התיישנה. נטען כי הודעת תשלום הקנס נשלחה לכתובת הרשומה של הנאשמת במשרד הפנים וקובץ הנהגים וכי על פי פלט מערכת "דותן" דבר הדואר חזר בציון "לא נדרש". ב"כ המשיבה טען כי הפלט מהווה "רשומה מוסדית" אשר יכול להוות ראייה תומכת לאישור המסירה.
בתגובה טענה ההגנה כי פלט מערכת "דותן" אינה מהווה רשומה מוסדית והפנה לאסופת פסיקה התומכת בטענתו.
השופטת ג'נווה נחאס עראף קבעה כי מאחר והשופטת גינת דחתה את טענת המאשימה בדבר קיומו של אישור מסירה, יוצא איפוא כי הנאשמת סתרה את "חזקת המסירה" ועל כן המחדל באי הגשת הבקשה להישפט במועד אינו רובץ לפתחה, כי אם לפתח המאשימה.
אשר לטענה כי פלט מערכת "דותן" מהווה רשומה מוסדית נקבע כי: "לא יכול להיות חולק כי פלט מערכת "דותן" נערך על ידי הרשות החוקרת או יחידת התביעה לצורך העניין, ומקום שיחידת התביעה היא זו אשר מבקשת להגישו כראיה, הרי שלפי הוראת סעיף 36(ג) לפקודת הראיות, פלט זה אינו יכול להוות רשומה מוסדית." והודגש כי מאחר והשאלה האם פלט מערכת "דותן" מהווה רשומה מוסדית טרם זכתה לליבון סופי על ידי בית המשפט העליון, מותבים שונים נקטו בעמדות סותרות. אולם השופטת סברה שיש מקום לנקוט בגישה דווקנית ומצמצמת בפירוש הוראת סעיף 36(ג) לפקודת הראיות בשים לב לעובדה כי עסקינן בהליך פלילי.
נוכח האמור לעיל, קבעה השופטת כי בהעדר כל אינדיקציה לקיומה של "חזקת מסירה", הרי שהעבירה התיישנה ודין כתב האישום להתבטל.
תת"ע (השלום לתעבורה – עכו) 12465-10-23 מ"י נ' מורקוס, ניתן ביום 30.4.2025
Reload document 
Open in new tab