הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש לבת זוג, תקיפה סתם של בת זוג ואיומים. על פי כתב האישום, האירועים התרחשו במספר מועדים, כאשר הנאשם תקף את אשתו במספר הזדמנויות. בין האירועים, תקיפה בבית החולים בנוכחות בתם, תקיפה בביתם שכללה בעיטה וזריקת הטלפון ואיומים, ותקיפות נוספות שכללו אלימות פיזית ומילולית.
שירות המבחן ציין כי המדובר בנאשם, אב ל-4 ילדים שביצע את העבירות על רקע שימוש בסמים ממושך ונמצא בהליך טיפולי משמעותי. נוכח ההתמדה בניקיון מסמים ופוטנציאל שיקומי גבוה אשר בא לידי ביטוי גם בעדותה של המתלוננת, הומלץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן ולהטיל עליו מאסר מותנה.
המאשימה טענה כי יש לקבוע מתחם עונש בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל, תוך התייחסות לחומרת העבירות והשפעתן על המתלוננת. הסניגור ביקש להסתפק בענישה בתחתית המתחם, תוך התחשבות בנסיבות האישיות של הנאשם, היעדר עבר פלילי, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן ועדות המתלוננת אשר הוסיפה כי האירועים היו לפני שלוש שנים ומאז חל שיפור בהתנהגות הנאשם.
השופט וויליאם חאמד קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-14 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. אך בהתבסס על תסקיר המבחן החליט השופט לחרוג ממתחם העונש ודן את הנאשם לעונשי מאסר על תנאי, קנס בסך 2,000 ₪, התחייבות וצו מבחן.
Reload document 
Open in new tab