השופט: משה סרוגוביץ
ביום 2.5.22 הוגש כנגד הנאשם, בן 78, כתב אישום המייחס לו עבירות של הצעה לציבור של מזון העלול לפגוע בבריאות של אדם, מכירת בשר אשר אינו ראוי למאכל אדם, מכירת מזון בתנאי תברואה בלתי נאותים, מכירת מזון שתאריך האחרון לשימוש בו חלף.
בביקורת שנערכה ביום 4.01.22 באטליז של הנאשם נמצאו מוצרי בשר בקר ועופות במשקל כולל של כ-60 ק"ג, כאשר נתחי בשר הבקר שהיו ללא כל סימון המעיד על תוקפם אוחסנו במקרר הגיבוי של העופות ללא הפרדה ביניהם וכוסו בנוזלי העופות. בנוסף חלק מהעופות השלמים נמצאו ללא כל סימון המעיד על תוקפם וחלקם נמצאו עם טבעת רגל ונשאו תאריך תפוגה עד ליום 3.1.22 והיו במצב שאינם ראויים למאכל אדם. לאור ממצאי הביקורת קבע הווטרינר כי מוצרי הבשר עלולים לסכן את בריאות הציבור באופן חמור ביותר והם הושמדו בעסק בנוכחות הנאשם.
בתחילה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום אך ביום 18.2.24 הגיעו הצדדים להסכמה במסגרתה הנאשם יחזור בו מכפירתו והוא הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
המאשימה הגישה לבית המשפט פלט ממחשבי בית המשפט לעניינים מקומיים לגבי הרשעה קודמת נטענת של הנאשם. אשר למצבו הכלכלי נטען כי הנאשם לא הציג מסמכים המעידים על מצב כלכלי ירוד או שהוא משתכר מקצבת זקנה. אשר לעונש עתרה המאשימה לגזור במקרה זה קנס בסך של 45,000 ₪ והתחייבות.
הנאשם הדגיש שעבד כקצב בחנות מזה כ-30 שנה וכי במהלך 6 השנים האחרונות הוא נמצא במצוקה כלכלית עקב עבודות העירייה במתחם הסמוך למיקום החנות לצורך בניית בניין ספורט וספא וזאת לצד מגפת הקורונה. נטען כי עבודות הבנייה הגבילו את הגישה לחנות והפריעו לניהולה הרגיל וגרמו לנאשם להיאבק על מנת לשמר את פעילות העסק. עוד נטען כי עצם זריקת הבשר מהווה עונש כפול ונדמה כי עורך הביקורת פעל משיקולים זרים. במסגרת הדיון העיד הנאשם כי המדובר בחנות בה היה דייר מוגן בדמי מפתח ופרנסתו היתה מלכתחילה בקושי רב שכן הוא סיפק בשר לשתי מסעדות סמוכות בלבד.
ראשית דן השופט בקבילותו של המסמך אותו ביקשה המאשימה להגיש לגבי עברו הפלילי של הנאשם, וקבע כי נוכח העובדה שלא הוצגו פסקי הדין בהם הורשע הנאשם ועותק של המרשם הפלילי המנוהל על ידי המשטרה או ממשרדו של השר הממונה הרי שהמסמך אינו מהווה דרך הוכחה קבילה להוכחת הרשעות קודמות של הנאשם.
אשר לעונש ציין השופט כי העבירות בהן הורשע הנאשם עלולות היו לפגוע קשות בבריאות הציבור ואף להוביל לסכנת חיים ממש והדגיש כי נתפסו במקום מוצרי בשר ללא סימון המעיד על תוקפם כלל. מנגד, לא הוכח כי נגרם נזק לבריאות הציבור והנזק נותר כפוטנציאל נזק בלבד וכן התאריך האחרון לשימוש במוצרי הבשר שהיה עליהם סימון תוקף, היה ימים ספורים לפני מועד הביקורת בה נתפסו.
נוכח מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם קבע השופט כי לא יטיל עליו ימי מאסר חלף קנס כדי שלא לחשוף אותו לסיכון של ריצוי מאסר בפועל רק עקב חסרון כיס וגזר עליו קנס בסך 17,000 ₪ שישולם ב-36 תשלומים חודשיים וחתימה על התחייבות כספית בסך 25,000 ₪.
פק"ח (עניינים מקומיים – ת"א-יפו) 16351-05-22 מ"י נ' שימונוב, ניתן ביום 28.10.2024
Reload document 
Open in new tab