בפני בית המשפט העליון ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 17.9.24 אשר דחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.
נגד העורר, יליד שנת 2003, הוגש כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות מין חמורות שביצע במשך שנים בקטינים בני 4-8 שנים. בשים לב למסוכנות העולה מכתב האישום הוחלט ב-11 בפברואר 2024 על מעצר העורר עד תום ההליכים.
המדובר בעורר הסובל מקשיים נפשיים שונים בגינם הוא שרוי במצוקה משמעותית במסגרת מעצרו מאחורי סורג ובריח, אשר הובילה אותו אף לניסיונות אובדניים. ביום 16.9.24 הוגש תסקיר משלים ממנו עלה כי הסיכון להישנותה של התנהגות עבריינית מצדו של העורר הוא גבוה. באשר למצבו הנפשי נמסר כי העורר הוגדר "אסיר במצוקה נפשית" אשר הובילה אותו אף לנסיונות אובדניים ולכן הוא נמצא במעקב פסיכיאטרי, אם כי צויין שיפור מסוים שחל במצבו על רקע החזקתו בתנאי השגחה. שירות המבחן ציין לטובה את המפקחים שהוצעו אך נמנע מלהמליץ על העברה למעצר בפיקוח אלקטרוני.
הסניגורית חזרה והתייחסה למצוקה הנפשית הנמשכת ממנה העורר סובל, והפנתה להתרשמות החיובית של שירות המבחן מהמפקחים שהוצעו ונבחנו. מנגד, באת-כוח המדינה הביעה התנגדות לשחרור העורר תוך הדגשת מסוכנותו הגבוהה והשיפור המסוים שחל במצבו הנפשי מאז הדיון שהתקיים בערר הקודם.
לאחר התלבטות לא פשוטה קבעה השופטת דפנה ברק-ארז כי העורר יועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני בשל שני משתנים מרכזיים – האחד, המצוקה יוצאת הדופן שאליה נקלע והשני, ההתרשמות החיובית מהמפקחים ואפשרות העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני מהודק. הודגש כי אכן העורר זקוק לטיפול, אולם,בשלב זה החלופות הטיפוליות שהוצעו על-ידי שירות המבחן אינן נותנות מענה למסוכנות הנשקפת ממנו והישארותו של העורר במעצר מאחורי סורג ובריח ממילא לא מקדמת בעת הזו את האפשרות להעניק לו טיפול.
סוף דבר קיבלה השופטת את הערר במובן זה שהתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי אשר יקבע את התנאים שבהם ישהה העורר במעצר בפיקוח אלקטרוני, בהתאם למקובל.
Reload document 
Open in new tab