ביהמ”ש המחוזי מאשר את מסקנת ביהמ”ש לעניני משפחה כי החנות הרשומה ע”ש הבעל נתונה לאישה במסגרת חלוקת הנכסים המשותפים בין האיש והאישה, כפי שהתבצעה בהסכם הגירושין; האישה בחרה, לנוכח חובות בהן הייתה נתונה באותה עת, לרשום את החנות על שם בתה מ’ כנאמנה בעבורה; ועסקינן בנאמנות משתמעת, שקיבלה ביטוי בכתב בתצהיר הבת מ’ 2011; תצהיר הבת מ’ 2021 לפיו הבת מוותרת על זכויותיה בחנות ומשאיר את הזכויות לאביה, אינו יכול להפקיע את זכויות האישה מכוח הסכם הגירושין, שאושר והינו חלוט.
המחוזי אישרר: החנות הרשומה כיום על שם מערער 2 (האיש), היא בבעלות האישה מכח הסכם גירושין שנחתם בין הצדדים