ההליך הפלילי הנדון הגיע לשלב סיום פרשת הראיות. סיכומי המדינה נשמעו והתיק ממתין בשלב זה לסיכומי הנאשם לפני מתן הכרעת הדין. לאורך ניהול התיק, יוצג הנאשם על ידי שלושה סנגורים שונים מטעם הסנגוריה הציבורית. בסופו של דבר, הייצוג שוחרר בשל חילוקי דעות וחוסר שיתוף פעולה מצד הנאשם שבחר להמשיך את ההליך ללא ייצוג משפטי.
דווקא בשלב זה הגיש הנאשם בקשה חריגה שבה טען לקיומו של פגם חמור ומהותי בייצוג שניתן לו, אשר לטענתו פוגע בזכותו להליך הוגן. הנאשם טען כי בשל שיטת התגמול של הסניגוריה הציבורית, המבוססת על תעריף לדיון, הסנגור לא בחר לבנות את אסטרטגיית ההגנה סביב הטענה הקריטית כי "הכספים הופקדו ישירות לחשבונות המשקיעים", טענה שהייתה ממוטטת את יסודות כתב האישום ומסיימת את ההליך במהירות. לפיכך ביקש לבטל את כתב האישום לאלתר או לחלופין, להורות על הפסקת ההליכים נגדו.
המדינה שביקשה לדחות את הבקשה טענה כי טענת כשל בייצוג מתקבלת בפסיקה רק במקרים קיצוניים של עיוות דין, ובדרך כלל הדיון בה נערך לאחר מתן הכרעת הדין. בנוסף, נדחו טענות הנאשם לגופן וצויין כי בניגוד לנטען, הסנגור אכן הגיש בקשה לביטול האישום. המדינה אף טענה כי כתב האישום עצמו מפרט שלקוחות הנאשם הפקידו את כספם בחשבונות בזירת הסוחר, מה שמפריך את הטענה כאילו מדובר ב"טענה שגויה" בבסיס האישום. גם הסנגוריה הציבורית שהתייצבה נגד טענות הנאשם פירטה את השתלשלות הייצוג של שלושת הסנגורים והבהירה כי טענות הנאשם נבדקו ונמצאו כחסרות ממש, וכי ניתן לו ייצוג הולם.
השופט מוחמד עלי החליט לדחות את הבקשה בשלב זה של ההליך. דחייה זו התבססה על השלב המתקדם ביותר בו מצוי התיק ונוכח הסעדים המהותיים שנתבקשו, כמו ביטול כתב האישום או הפסקת ההליכים. נקבע כי ראוי שהדיון בטענות שהעלה הנאשם ייערך במסגרת הכרעת הדין הסופית ולא בהליך מקדמי נפרד לפני כן. השופט הדגיש כי הוא אינו רואה בהשהיית ההכרעה פגיעה בזכויותיו של הנאשם, במיוחד לאור השלב בו מצוי ההליך.
Reload document 
Open in new tab