נקבע כי הוכח שמנהלת בי"ס היתה חסרת שביעות רצון מבחירתה של התובעת להרות דווקא בשנה הראשונה לעבודתה (וכבדברי המנהלת: "מורה שמתחילה לעבוד... ומיד אחרי כמה חודשים נכנסת להיריון, אז יש בזה מידה של חוסר אחריות..."). יחסה השלילי של המנהלת לסיטואציה זו הביאה אותה לגבש עמדה שלילית לגבי התובעת, עמדה שהובילה בסופו של דבר לסיום העסקתה בבית הספר.
יועצת חינוכית פוטרה מבי"ס עקב טיפולי פיריון ותפוצה ע"י משרד החינוך בסך של 75,000 ש"ח