שם השופט/ת: אביבית נחמיאס
חרף השינוי בעמדת העו"ס והמלצתה שלא לאשר את מעבר האם והקטינות מהצפון לירושלים , בדגש "על התפתחות הבנות וקשר מיטבי של הבנות עם שני ההורים", ביהמ"ש אישר את המעבר המבוקש.
רקע עובדתי: תובענה שהגישה האם לאישור העתקת מגורי הקטינות (כבנות 6 ו-4.5) מהצפון, לירושלים. תקופת הנישואים היתה קצרה. בהסכם הגירושים נקבע כי ביתן העיקרי של הקטינות יהא בית האם וזמני השהות יהיו פעמיים בשבוע כולל לינה ובכל סופ"ש שני לסירוגין. ההסכם הגביל את העתקת מגורי האם לטווח של 40 ק"מ מ*** שבצפון. כיום זמני השהות עם האב מצומצמים ולא כוללים לינה.
דיון משפטי: ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את הבקשה וקבע כי בהעדר הסכמה בין הורים בענייני משמורת קטין ובכלל זה קביעת מקום מגוריו רשאי ביהמ"ש להכריע בכך בכפוף לחזקת הגיל הרך. אמת המידה המנחה את ביהמ"ש היא טובת הילד. תוכנו של עקרון טובת הילד משתנה ממקרה למקרה בהתאם להקשר בו הוא נבחן וביהמ"ש מסתייע לשם כך בתסקירים ובחוות דעת מומחים. בבוחנו את טובת הילד אגב בקשת הגירה (פנימית במקרה זה), יתחשב ביהמ"ש בין היתר בדעת הילדים, באיכות הקשר בין הילדים לבין כל אחד מההורים, ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירה על קשר בין הילדים להורה שאינו משמורן אם יאושר המעבר ונכונות ההורה המשמורן לקיים קשר זה, במסוגלות של הילדים להיקלט במקום החדש, זיקתם למקום המגורים הנוכחי וכיוצ"ב; בנוסף, יש לשקול גם את האפשרות, כי במידה וביהמ"ש יאסור את העתקת מקום המגורים של הקטין יחד עם ההורה המשמורן, אותו הורה יבחר להעתיק את מקום מגוריו גם בלעדי הקטין, ולכן יש לבחון אף את החלופה של העברת המשמורת על הקטין לידי ההורה שאינו משמורן וקביעת מקום המגורים עמו בהתאם, אל מול החלופה של הותרת המשמורת אצל ההורה המשמורן ואישור העתקת מקום מגורי הקטין עמו. עוד נפסק כי יש לקחת בחשבון את הזכות של ההורה למעבר ולאורח חיים עצמאי במסגרת הזכות החוקתית לכבוד, כמו גם את רווחת ההורה במקום המגורים החדש ואת השיקול שאושרו משפיע על הקטין ועל רווחתו. אולם, "לא שיקולי "צדקת המעבר" הם שינחונו, שכן נקודת המוצא היא כי גם מעבר שאינו מוצדק מותר; שאלת השאלות היא טובת הקטינים."
בפסיקה הובאו שתי גישות בעניין העתקת מקום מגורי קטינים: האחת- גישת "המעשה העשוי", לפיה על ביהמ"ש להכריע מה היא האפשרות הטובה ביותר עבור הילד במצב שייווצר לאחר המעבר. השנייה- בוחנת את צרכי הקטינים וטובתם טרם המעבר. בעמ"ש 44351-10-17 נפסק כי מדובר בגישות משלימות זו את זו, והן נותנות בידי הערכאה המבררת ראיה רחבה יותר לבחינת טובת הקטין; בהמשך נקבע כי ההלכה המחייבת הינה גישת המעשה העשוי; עוד נפסק כי יש מקום לבחון את שאלת העתקת המגורים בשני מעגלים: במעגל הראשון תיבחן יכולת הקטינים לעשות את המעבר. אם ייקבע כן, תיבחן במעגל השני השאלה האם יש בקשר שלהם עם מי מההורים, גורם המונע ניתוק מאותו הורה, או הישארות עמו ומה האפשרות הטובה ביותר עבורם במצב שנוצר.
ניתן לסכם את ההלכות השונות ככאלה המבקשות לאזן בין הזכות של ההורה לעצב חייו כרצונו ולפתוח דף חדש לאחר הפירוד במקום בו יבחר, הזכות של ההורה השני לקיים קשר יציב עם הקטין ומעל לכל – זכותו של הקטין לקיים קשר יציב ורציף עם שני הוריו ויכולתו לבצע את המעבר.
במקרה דנא, לאחר שהעו"ס ערכה בדיקות מעמיקות מול גורמים שונים, העו"ס סברה כי יש להתיר את העתקת המגורים, וכך אף הודיעה לאם. ברם, בסופו של יום לאחר התייעצות עם העו"ס המחוזית שינתה המלצתה לאחר שהבינה לדבריה כי יש לשים דגש "על התפתחות הבנות וקשר מיטבי של הבנות עם שני ההורים" והמליצה כי הבנות יישארו להתגורר ב***, וזמני השהות עם האב יורחבו באופן הדרגתי; העו"ס אישרה בחקירתה כי לא התרשמה שהאמא מבקשת לסכל את הקשר ואף ביהמ"ש התרשם כי מטרת האם איננה להרחיק את הקטינות מהאב, אלא לאפשר לה לפתוח דף חדש בחייה ולהמשיך את הליך שיקומה.
אין ספק כי שימור הקשר בין הקטינות לאביהן הוא ראשון במעלה. יחד עם זאת, יש לזכור כי כיום זמני השהות מצומצמים, הקטינות אינן לנות עם אביהן ועדיין הקשר ביניהם חם ויציב. לאחר המעבר יוכלו הקטינות ללון אצל אביהן בסופי שבוע ובחגים, דבר אשר יכול לתרום להעמקת הקשר ביניהם, ובכך לשמר את איכותו. זאת ועוד, לצד העובדה שהאב מקיים קשר חם עם הקטינות, דבר שיש לשמר ולטפח כחלק מטובתן של הקטינות, ומזכותו של האב לממש את זכויותיו ההוריות, יש לקחת בחשבון כי מדובר בתקופת נישואין קצרה במהלכה התגוררו הצדדים בצפון, אפשרויות התעסוקה של האם ב*** מוגבלות לצד העדר מוחלט של עורף משפחתי או חברתי ב***, חוסר גמישות של האב בגיבוי האם בשינוי זמני השהות שממילא אינם רחבים, כאשר אין מחלוקת כי הקטינות מסוגלות לבצע את המעבר ולא הוכח כי האם מבקשת להרחיק את הקטינות מאביהן, וכאשר העו"ס שמכירה את הצדדים, סברה כי יש לאשר את המעבר. מכלול הראיות, בחינת התנהלות הצדדים והתרשמות בלתי אמצעית מהצדדים בדיונים, ושקלול ואיזון המכלול מוביל למסקנה כי יש להתיר את העתקת מגורי הקטינות לירושלים, עם אימן ורישומן למסגרת חינוך בהתאם למקום מגוריהן ולצרכי הקטינות.
לסיום ביהמ"ש קובע את זמני השהות עם האב לאחר המעבר – כל סופ"ש שני, מיום חמישי בשעה 18:00 עד למוצ"ש. האם תביא את הקטינות ל**** ותשיבן בצאת השבת; בשבוע בו הקטינות לא שוהות עם האב, הן ייפגשו עם האב למשך 3 שעות לפחות באזור מגורי האם. האם תדאג להביא את הקטינות למקום המפגש, שיהיה במרחק של עד 45 דקות מביתה. האב יודיע לכל הפחות 48 שעות מראש על יום המפגש בהתאם לסידור עבודתו; בחגי ישראל ובחופשות ממסגרות החינוך בהן אין מסגרת חלופית לקטינות, יישאו הצדדים בחלוקה שווה בזמני השהות; בנוסף לכך האם תאפשר לקטינות לקיים שיחות וידאו עם האב לכל הפחות פעמיים בשבוע בשעות הערב.
תלהמ 50056-09-24 פלונית נ' אלמוני (ניתן ביום: 18.11.25)
Reload document 
Open in new tab