סכום ההוצאות הגבוהות נבע לאור קביעת ביהמ"ש כי התביעה אינה תביעת אמת והיא הסבה לנתבעת צער רב. עוד צוין כי נפל פגם חמור באופן הגשת תצהירי התובעים, אשר נחזים להיות חתומים על-ידיהם אף שאינם כן. כן נקבע כי לאחר שביהמ"ש לא קיבל את בקשתם לדחות את מועד דיון ההוכחות, בקשה שהוגשה בבוקרו של הדיון, החליטו הנתבעים לא לחקור את עדי הנתבעת חקירה נגדית ולא להשמיע את סיכומיהם. אולם "ניהול משפט אינו 'תכנית כבקשתך' – רוצה התובע יקיים את הדיון שנקבע לבירור תביעתו, לא רוצה לא יקיימו ולכל היותר יישא בהוצאות. גישה שכזו תוביל לכך שכל בעל דין ישתף פעולה עם ההליך ויקיים את הדיון על-פי נוחותו, ולכל היותר יישא בהוצאות בגין כך – ומובן שלא ניתן לקבל זאת" כך ביהמ"ש.