כנגד המשיב, שלחובתו 14 הרשעות קודמות, הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה כשרישיון הרכב ורישיון הנהיגה שלו פקעו. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה, על פי ס’ 21 לחסד”פ, להורות על מערצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו. צויין כי המדינה ביקשה להורות על הארכת מעצר הבית של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט קבע כי אין מקום למעצר בית מלא בעניינו של המשיב והסתפק בערבויות בלבד. בשולי הדברים מתח בית המשפט ביקורת על התנהלות המדינה לאור מהות הבקשה והורה לה להגיש להבא בקשות דומות לפי ס’ 44 לחסד”פ, עת היא מבקשת מעצר בית ולא על פי ס’ 21 לחסד”פ, מעצר של ממש מאחורי סורג ובריח.