בית המשפט לענייני משפחה ביסס את החלטתו על כך שהקטין היה מצוי בחזקת האם עובר לחופשה; בהתחשב בגילו של הקטין ובחזקת הגיל הרך ושעה שאין מקום להותיר הקטין אצל האב בנפרד מאחותו הקטינה המצויה בחזקת האם. בית המשפט אף התייחס לטענות האב כי קיים סיכון לקטינים במחיצת האם וטען כי אם אומנם נכון הדבר, מצופה היה שהאב יביע בזמן אמת טענות אלה וגם יטיחן באם, אלא שלא כך עשה. הודגש כי התנהלותו של האב מהווה נסיון נפסד להצדיק את דרך הילוכו, משום עשיית דין עצמית ואין ליתן לכך יד.
