בהלכת שטיינמץ (רע"א 8792/00) נפסק כי במקרים בהם לא הועברה הדירה לקונה בשל ביטול חוזה המכר, אין באפשרותו של הבנק לרדת במישרין לדירת המוכר. כעת, בפס"ד לקוני יחסית צמצם ביהמ"ש העליון את היקפה ותחולתה של ההלכה והבהיר כי הלכה זו לא תחול באותם מקרים בהם ביחסים בין המוכר והקונה (הממשכן) אין טענות מצד המוכר לגבי עסקת המכר, והמוכר "אדיש" ליחסים שבין הקונה לבנק.