כבר בשלבים הראשונים של פרשת התביעה נשמעו כל טענותיו של הנאשם ובית המשפט קרא למאשימה לחזור ולשקול את עמדתה לענין האישומים שכנגד הנאשם, אך המאשימה בחרה להמשיך ולדבוק בעמדתה לפיה הנאשם פעל בכוונה להתחמק או להשתמט ממס. במצב דברים שכזה, וכאשר למאשימה הסמכות שלא לקבל את הדוחות התקופתיים שהגיש הנאשם, להוציא לו שומות מס על פי שיקול דעתה ואף לסרב להכיר בחשבוניות המס של התשומות, לאור האיחור בהגשתן, די בכך, ואין כל מקום להוסיף לכל זאת הרשעה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום.
