כנגד הנאשם נטען כי העמיד לתושבים זרים הלוואות, ועיכב שלא כדין את דרכוניהם, כערבון, עד להחזר ההלוואה. הסניגור העלה טענה מקדמית, לפיה כתב האישום אינו מגלה עבירה, בין היתר מן הטעם שהנאשם לא היה מעסיקם של העובדים הזרים. תימוכין לכך מצא בדברי ההסבר להצעת החוק. בית משפט השלום קובע כי אינו מחוייב לדברי ההסבר, וכי פרשנות הסניגור אונסת את הכתוב. עוד מבהיר בית המשפט, כי אין רלוונטיות להסכמת העובדים לעיכוב דרכונם.
