נקבע כי לאחר שהתובעת סיפרה לנתבעים במסגרת ראיון העבודה כי היא בהריון, האחרונים לא היו מעוניינים בהעסקתה אך משהבינו כי תגובתם עשויה להיות בעייתית מבחינת הוראות החוק, קיבלו אותה לעבודה. עם זאת, כך בית הדין, עולה כי הנתבעים היו נחושים לפטר את התובעת כאשר כל התנהלותם סבבה במטרה לבסס עילת פיטורים סבירה (כך למשל, הנתבעים תיעדו את השיחות עם התובעת על מנת ליצור תשתית עובדתית לביסוס עילת פיטורים וטרחו לשים דגש על כל טעות שעשתה).
פיצוי לעובדת שההחלטה לפטרה עקב הריונה התקבלה עוד בטרם תחילת עבודתה