בית המשפט השלום קיבל תביעה לפינוי שוכר מחנות בדרום ת"א לאחר שלא שילם דמי שכירות כנדרש. נקבע כי עם כל ההבנה למשבר הכלכלי בו מצוי השוכר, משבר שהתעצם בתקופת הקורונה, אין בפיו טענות הגנה מפני תביעת הפינוי. אכן, כך בית המשפט, המשכירה יכולה היתה, כמו בעלי עסקים אחרים, להירתם לטובת השוכרים בתקופה קשה זו (ולא היה קורה לה דבר), אלא שבית המשפט אינו יכול לחייב את המשכירה להירתם ולסייע לשוכר, והדבר מסור לשיקול דעתה.
