במסגרת הסכם הגירושים הסכימה האישה כי הבעל יוכל להפרות את העובר רק לשנה וחצי מיום החתימה. כעת, לקראת תום התקופה מבקש הבעל הארכה. בית הדין הרבני דחה את הבקשה תוך שהוא שולל לחלוטין את הסיבה העיקרית שנתן הבעל לבקשה: הלשכה המשפטית באסותא שלא נתנה לו עד כה כל תשובה בעניין. נקבע כי נראה את התובע, עו"ד בעל יכולת, תקפה חוסר אמביציה ושיתקה אותו מלפעול כפי שמצופה (שכן התובע, לו רצה באמת, היה הופך שולחן במחלקה המשפטית ב"אסותא", לקבל את האישור).
עובר מוקפא לא הופרה במהלך התקופה ההסכמית עקב התנהלות נטענת של ביה"ח; בד"ר: המבקש היה צריך "להפוך שולחן"