מכיוון שבהתאם להסכם העבודה הנתבע היה רשאי לעשות שימוש במשאית אך ורק לצרכי עבודה ולצורך נסיעה לעבודה מביתו ובחזרה, חויב הנתבע לפצות את המעסיקה בגין הנזק שנגרם לה (הן למשאית והן בשל הצורך לפנות לקבלן משנה לביצוע העבודות) בסך של כ – 26,000 ₪. במקביל נדחתה תביעת מעסיקה כנגד עובד להשבת כספים שהופקדו בקופת הפיצויים. נקבע כי משהנתבע לא פוטר מעבודתו בעקבות האירוע אלא התפטר מיוזמתו לאחר שהתובעת סירבה להמשיך להעמיד לשימושו משאית בעקבות האירוע אלא רק להצמיד לו נהג, הרי שאין מקום לשלול את זכאותו לפיצויי פיטורים מכוח הוראת סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים על אף האירוע החמור שקדם לסיום יחסי העבודה.