נקבע כי הנתבעת עוולה כלפי התובע בלשון הרע, כאשר האשימה אותו באירוע הטרדה מינית (שלא התרחשה כלל, לפי קביעת בית הדין), וכי אותה האשמה פורסמה בקרב עובדי החברה. זאת עשתה הנתבעת בשלוש הזדמנויות: ראשית, בעצם משלוח מכתב הדרישה בדרך לא זהירה ולא ראויה - אל הדוא"ל הכללי של החברה, שהביאה לפרסום טענת ההטרדה המינית בפני עובדי החברה; שנית, משעה שטענה לפני עובד אחר על ההטרדה המינית; ושלישית – כאשר התלוננה במשטרה אודות הטרדה מינית (עם זאת ביחס לאחרון נקבע כי לנתבעת עומדת הגנת "תלונה לרשות מוסמכת").
עובדת תפצה את מעסיקה בגין לשון הרע לאחר שטענתה על אירוע הטרדה מינית שביצע נדחתה; גובה הפיצוי הועמד על 35,000 ש"ח