כוחו של מעביד לפטר אינו בלתי מוגבל, והוא כפוף, בין היתר, מכוח הוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), לחובה לפעול ב'תום לב' וב'דרך המקובלת', ועד כמה שניתן תוך התחשבות באינטרס של העובד אשר צפוי להפגע מהפיטורים.
כך חזר והבהיר ביה"ד הארצי לעבודה, בדונו בערעור שהגישה חברה מעסיקה על חיובה בתשלום פיצוי לעובד, בגין פיטורים שלא כדין, ובערעורו של העובד, על העדר פסיקת הוצאות ותשלומים מסויימים.
עם זאת, קיבל ביה"ד הארצי ברוב דעות, (של השופט איטח ונציגי הציבור), חלקית, את ערעורה של החברה על חיובה בתשלום הפיצויים בגין הפיטורים שלא כדין. מאידך, קיבל ביה"ד הארצי את ערעורו של העובד, בעניין זכאותו לתשלומים ועמלות, על פי חוזה העבודה בין הצדדים.