זאת, לאחר שבית הדין קבע כי התובעת היתה בעצם שותפה של בעלה במשרד וניהל עצמאית את סניף המשרד בראשון לציון. בית הדין ביסס את קביעתו, בין היתר, על חשבון משותף של הצדדים לצורך ביצוע תשלומים שוטפים של העסק, קביעת שכרה של התובעת במשותף עם בעלה, זכות החתימה של התובעת על חשבוניות המשרד ועוד. בית הדין הוסיף כי אכן לאורך תקופת עבודתה דווחה התובעת כשכירה למוסד לביטוח לאומי ולמס הכנסה. אולם, כך בית הדין, לאור הנסיבות אין לתת משקל רב לדיווח האמור.
