הסנגור עוכב לאחר שבמסגרת חילופי הדברים בינו לקצין התורן כינה הסנגור את האחרון כ "חוצפן" ו "בריון". בית המשפט המחוזי דחה את טענת המשטרה כי העיכוב נדרש לצורך בירור זהותו של הסנגור בקובעו כי ראשית, זהותו של הסנגור הייתה ידועה, שכן זמן קצר לפני העיכוב, הוא נתן ייעוץ לחשוד בתחנת המשטרה ושנית כי משך העיכוב (27 דקות) אינו סביר. "כעס ועלבון מצד אנשי משטרה, אינם יכולים כשלעצמם, להצדיק התנהלות בלתי סבירה" כך בית המשפט. כמו כן חויבה המדינה בהוצאות בסכום כולל של 25,000 ₪.