נקבע כי זכותה של התובעת לעבוד ויכולת ההשתכרות שלה נפגעו מחמת הוצאת לחל"ת, כלומר המדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה. אכן, כך בית הדין לעבודה, לתובעת הוצע לשוב לעבודה, אולם זאת באופן ספוראדי ובהתאם לכמות העבודה שתהיה, ללא התחייבות למינימום משרה או שכר. בית הדין אף התייחס לטענת המעסיק כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב מכיוון שהתובעת המשיכה לקבל דמי אבטלה ממועד הוצאתה לחל"ת ועד ליום האחרון בו ניתן לקבלם ודחה אותה לחלוטין. נקבע כי התובעת מימשה את זכותה לקבלת דמי אבטלה, שהוענקה לכלל העובדים שפרנסתם נפגעה בעקבות מגפת הקורונה, ובכך הקטינה את נזקיה, ואין פסול בכך.
סייעת שיניים שהתפטרה לאחר שהוצאה לחל"ת עקב מגיפת הקורונה תקבל פיצויי פיטורים