החלטה זו עניינה בבקשת המנהל המיוחד לפסיקת שכר טרחתו, לרבות בגין מאמץ מיוחד. במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, עדיפה בעיני ביהמ"ש עמדת כונס הנכסים הרשמי. זאת אף בשים לב לכלל הנוהג, לפיו יינתן משקל רב לעמדת הכונס הרשמי בהיותו גורם אובייקטיבי, אשר לדעתו משקל מיוחד בעת פסיקת שכר טרחתם של בעלי תפקיד הממונים בידי ביהמ"ש. אף בחינת נסיבות העניין "במבט על" תומכת בעמדתו של הכנ"ר, המהווה איזון ראוי בין זכויות המנהל המיוחד והנושים.
נקודת המוצא היא כי יש לפסוק את שכר המנהל המיוחד בהתאם להוראות התקנות הקובעות את שכ"ט של בעלי תפקידים בהליכי פש"ר